אם הילדים שלנו היו לומדים אצל אמא אדמה…
אז היה להם שיעור קבוע במערכת שבו הם היו לומדים לזרוע, להשקות ולדשן, להאמין שמשהו יצמח למרות שלא רואים עדיין כלום, לטפח סבלנות, לשמוח בנביטה, להתפעל מהצמיחה, לקטוף בהודיה את הפירות שהם בעצמם גידלו.
הם היו לומדים להחזיק כלי עבודה ביד ולא רק עיפרון או עכבר. הם היו זוכים להזיז את כל הגוף, להתאמץ, לחזק שרירים, להזיע,לחפור, לעדור ולהתבונן בסיפוק על משהו פיזי ממשי שהם יצרו במו ידיהם בעולם האמיתי שמחוץ למסך מחשב ומצגת פאוורפוינט.
הם היו מגלים בעצמם שאי אפשר לעשות כמעט שום דבר לבד, וחייבים חייבים חייבים לעבוד בצוות ובשיתוף פעולה. הם היו נאלצים לפתח מיומנויות של שיח אחד עם השני, ללמוד להתווכח נכון, להתפשר, להגיע להסכמות ואז להגשים רעיונות וחלומות.
הם היו נושמים אויר שלא מגיע ממזגן, חשופים לעוד אפשרויות חוץ מ 22 מעלות באופן קבוע, חשים את לטיפת הרוח ואת ההבדל בין החום היוקד בשטח חשוף לבין הצל המרגיע מתחת לעץ עתיק, הם היו לומדים להכיר ולהעריך עוד יצורים שחיים איתם על אותה פלנטה ולפתח צניעות מול הפלא שהטבע מזמן.
יום אחד זה יקרה… אלפי מחקרים מכל העולם כבר הוכיחו- למידה משמעותית מתבצעת בחוץ, בטבע, על האדמה, בצל העצים, ליד צמחי המרפא. בטבע אין בעיות קשב וריכוז, מתבצעים תהליכי חקר מופלאים ועבודת צוות נוצרת מאליה, באופן הכי פשוט וטבעי. הילדים זוכים לפתח מגוון עצום של מיומנויות בנוסף לרכישה של חשבון, שפה ומקצועות "ליבה".
אם נאמין (למרות שעדיין לא רואים את זה) ונדרוש את הטוב ביותר למען ילדינו- זה יקרה!
